תגית: יום טוב

האם מותר להדליק את אור החשמל ביום טוב?

אסור להדליק גם כן את אור החשמל ביום טוב, מפני שהוא כמוליד אש. ואם כבה אור החשמל ביום טוב, וצריך הוא לאור באותו מקום, מותר לקרוא לגוי שידליק לו האור. והטעם לזה, משום שהדלקת אור החשמל ביום טוב אינה אסורה אלא מדרבנן, משום נולד, והו"ל שבות דשבות במקום מצוה שמותר. אבל הדלקת אור החשמל בשבת אסורה מן התורה, ולכן אסור לומר לגוי שידליק לו את אור החשמל בשבת, שלא הותרה אמירה לגוי באיסור תורה.

האם מותר להבעיר אש ביום טוב לצורך אוכל נפש?

לא הותר להבעיר אש ביום טוב, אלא מאש שהיא כבר מצויה, אבל אסור להוליד אש ביום טוב, ולכן אין מוציאין אש מן האבנים או מן העצים, וכיוצא בזה. וכן אסור להדליק גפרורים ביום טוב על ידי חיכוך בקופסת הגפרורים, שהרי הוא כמוליד אש ביום טוב. ויש להעיר למוסר אזנם של המדליקים אש ביום טוב על ידי גפרורים, או על ידי מצית, לעשן סיגריה וכדומה, לבל יעשו כן. אלא ידליק אש מאש מצויה מערב יום טוב, על ידי שיקח גפרור וידליקנו מאש מצויה, וממנו ידליק את הסיגריה או אש אחרת שהוא צריך לה.
ומטעם זה מותר לטלטל את קופסת הגפרורים ביום טוב, ואין בזה משום מוקצה, כיון שראוי ונוח להשתמש בגפרורים על ידי הדלקה מאש מצויה.

האם מותר לעשן סגריות ביום טוב?

מי שהוא רגיל בעישון הסיגריות, ואם אינו מעשן יש לו צער מזה, מותר לו לעשן סיגריות ביום טוב. ואף על פי שיש פוסקים שאוסרים, כבר פשט המנהג להתיר בזה, ובפרט בזמן האחרון שהעישון נפוץ מאד. ואפילו אם יש אותיות מודפסות על נייר הסיגריות אין לחשוש בזה לאיסור מחיקה כשמעשן במקום האותיות ועל ידי כך נשרפות האותיות. והיינו טעמא, שמוחק שלא על מנת לכתוב במקומו אינו אסור אלא מדרבנן, דהו"ל מלאכה שאינה צריכה לגופה שפטור עליה, וכיון שאינו מתכוין למחוק האותיות, ולא ניחא ליה בזה, הו"ל פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן שמותר. ועוד שהוא מוחק האותיות בפיו, ולא בידיו, והו"ל מלאכה בשינוי שאינה אסורה אלא מדרבנן. וכיון דהוי תרי דרבנן, ולא ניחא ליה בדבר, יש להקל בפשיטות.
אמנם כל זה למי שהתרגל כבר בעישון הסיגריות וקשה לו בלא זה, אבל סתם אדם ראוי לו להמנע ולהתרחק מעישון הסיגריות לגמרי, לפי מה שנתברר בזמנינו על ידי הרופאים שעישון הסיגריות מזיק מאד לבריאות מצד שאיפת העשן לתוך הריאות. והתורה אמרה "ונשמרתם מאד לנפשותיכם". ואף מי שהוא רגיל לעשן צריך לצמצם ולהפחית לאט לאט מהעישון, עד שיחדל ממנו לגמרי.

אלו מלאכות מותרות ביום טוב?

אין הפרש בין שבת ליום טוב אלא לגבי מלאכת אוכל נפש בלבד, כמו שנאמר (שמות יב טז): "אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם". ואין הפרש במלאכת אוכל נפש בין דבר שאפשר לעשותו מערב יום טוב, שלא יפוג טעמו, לדבר שאי אפשר לעשותו מערב יום טוב, ואף דבר שאפשר לעשותו מערב יום טוב ולא יפוג טעמו מותר לעשותו ביום טוב.
ולכן מותר לבשל ביום טוב מרקחת של תפוחים וכיוצא בזה, אף על פי שלא יפוג טעמה גם אם יעשנה מערב יום טוב. וכן מותר לאפות ביום טוב עוגת "טורט" וכדומה, אף על פי שאם יאפה אותה מערב יום טוב לא נס ליחה ולא פג טעמה.

מלאכות האסורות בשבת "מדרבנן", האם אסורות גם כן ביום טוב?

כל המלאכות האסורות לעשותם בשבת מדרבנן, אסור לעשותם ביום טוב, ואפילו לצורך מצוה. שגם איסור שבות נוהג ביום טוב כמו שהוא נוהג בשבת. ורק שבות דשבות במקום מצוה מותר, כגון לומר לגוי ביום ראש השנה להוריד לו את השופר מן האילן, כי לעלות על האילן בשבת ויום טוב הוא איסור דרבנן (שמא יתלוש ממנו), ואמירה לגוי לעשות מלאכה היא גם איסור דרבנן, ושבות דשבות במקום מצוה מותר. וכמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן שו) לגבי שבת, והוא הדין ליום טוב.

האם מותר לומר לגוי לעשות לו מלאכה ביום טוב?

נאמר בתורה (שמות יב טז): "וביום הראשון מקרא קודש וביום השביעי מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם". וממה שנאמר "לא יעשה בהם", ולא נאמר "לא תעשה", סמכו רבותינו ז"ל במכילתא דרבי ישמעאל (פרשת בא הלכה ט) שאסור לומר לגוי לעשות בשבת מלאכה לצורך היהודי, וזו לשונם שם, כל מלאכה לא יעשה בהם, לא תעשה אתה, ולא יעשה חברך, ולא יעשה גוי מלאכתך, אתה אומר כן, או אינו אלא לא תעשה אתה ולא יעשה חברך, ויעשה גוי מלאכתך, תלמוד לומר ששת ימים תעשה מלאכה וגו' (שמות לה ב), הא למדת, וכל מלאכה לא יעשה בהם, לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא יעשה גוי מלאכתך. עיין שם.
וכשם שאסור לומר לגוי לעשות מלאכה לצורך היהודי בשבת, כך אסור לומר לו לעשות מלאכה לצורך היהודי ביום טוב. כמבואר בדברי המכילתא שם. וכן אמרו (במגילה ז.), "אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד".