2008 דצמבר | שמע ישראל
דצמבר 18

שאלה. "ליל שמירה" מהו?

תשובה. יש נוהגים להיות נעורים כל הלילה שלפני המילה ולעסוק בתורה אצל התינוק והיולדת, משום שבלילה זה צריכים הם שמירה יתירה. ועיקר השמירה היא מתחילת הלילה עד חצות. וכתב בסידור בית יעקב, שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ולכל המתעסקים במצוה זו.
ובספר מטה משה כתב, שהשטן מכוין להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גהינם. וסימן לדבר, "ואתה את בריתי תשמור", שבשעת הברית צריך שמירה ע"כ.
ובספר חמדת ישראל כתב, ששמע שאם יעשו סדר הנהוג בבית היולדת כל שמונת הימים, או לפחות ארבעה ימים קודם המילה, יהיה התינוק נאמן לאלוקיו, ולא יטמא את בריתו לעולם.

דצמבר 17

שאלה. "ברית יצחק" מהי?

תשובה. הלילה שלפני המילה נקרא "ליל שמירה" [וואכט נאכט] לאשכנזים, ולמנהג הספרדים "ברית יצחק", ונוהגים שאבי הבן עושה סעודה בלילה זה אצל התינוק והיולדת, ומזמינים את המוהל והסנדק ושאר קרובים ואוהבים. וטעם סעודה זו הוא כדי להרבות בכבוד המצוה העומדת להתקיים למחר.

דצמבר 16

שאלה. אם עבר ומל את התינוק בלילה, מה דינו?

תשובה. אם עבר ומל בלילה נחלקו הפוסקים כיצד יש לנהוג, וארבע דעות נאמרו בדבר:
1.לא יצא, וצריך לחזור ולהטיף דם ברית.
2. לא יצא, ולא יועיל לו הטפת דם ברית.
3. יצא, ואין צריך הטפת דם ברית.
4. אם מלו בליל שמיני אין צריך להטיף דם ברית, ואם בשאר לילות צריך להטיף דם ברית.

דצמבר 15

שאלה. מדוע נוהגים לעשות המילה אחר תפילת שחרית?

בספר ערוך השלחן הביא הטעם, שתפילה תדירה היא בכל יום, ויש בה הרבה מצות, ציצית, תפילין, קריאת שמע ועוד, וכלל בידינו, תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
ועוד נתנו טעם לזה, שמצות קריאת שמע ותפילה זמנם עובר עד שלש או ארבע שעות מהיום, ולכן להם משפט הקדימה למצות מילה שזמנה כל היום.
ועוד יש ליתן טעם, כי במצות מילה נאמר "יום", ובמצות תפילה נאמר "בקר", שנאמר וישכם אברהם בבוקר (ומשם למדו חז"ל שאברהם תיקן תפלת שחרית), ולכן מקדימים תפילה למילה.
ועוד, שמצות מילה יש לה שהות, ופעמים שאחר המילה המוהל מתעכב לתקן הרטיה [התחבושת], או לחזור ולתקן ציצין המעכבין במילה וכו', וצריך לזה זמן רב ובפרט בזמן התלמוד, ולכן חוששים אנו שאם ימול קודם התפלה שמא יעבור זמן תפילה.
ועוד, משום שמצות המילה נעשית על כוס יין, ואסור לשתות יין לפני התפילה.

דצמבר 14

שאלה. כיון שמצות מילה כל היום, אם צריך להקדימה ככל שניתן?

תשובה. אף שכל היום כשר למילה, מכל מקום מצותה למול מיד בבקר, משום שזריזים מקדימים למצות, ולמדו כן ממה שנאמר אצל אברהם אבינו ע"ה: "וישכם" אברהם בבוקר, ונוהגים לעשות המילה אחר תפילת שחרית, ועל כל פנים צריך להקדים המילה לפני חצות היום.
וכן אמרו חז"ל, "וביום השמיני" מלמד שכל היום כשר למילה, אלא שזריזין מקדימין למצות שנאמר: "וישכם אברהם בבקר". וכתב בספר זכר דוד, הרי כולי עלמא יודעים גודל כוח טומאת הערלה וכמה מסוכן הוא הנער מהמקטרגים הסובבים אותו למנעו מהמילה, וכשם שאם חלה ח"ו ירוצו להעלות לו תרופות שיתרפא, ולמה לא ימהרו להסיר ממנו חולי הנפש דהיינו טומאת הערלה.

דצמבר 13

שאלה. מאימתי אפשר למול ביום השמיני?

תשובה. אין מלין אלא ביום, שנאמר: "וביום" השמיני ימול בשר ערלתו, ולכתחלה יש למול מזמן נץ החמה, ובדיעבד אם מל מעלות השחר יצא, ובשעת הדחק שאי אפשר למולו אחרי נץ החמה ותדחה מילתו ליום תשיעי או עשירי, מותר למולו מעלות השחר.

דצמבר 05

שאלה. תינוק שנולד בבין השמשות, אימתי מלים אותו?

תשובה. תינוק שנולד בבין השמשות (שהוא תוך שלש עשרה דקות וחצי זמניות משקיעת החמה), למשל בין שקיעת החמה של יום ראשון לצאת הכוכבים של ליל שני, מונים לו שמונה ימים מיום שני ומלין אותו ביום שני שלאחריו. [כל זה בימות החול, ובבין השמשות של ערב שבת יבואר להלן]. וגם אם יש לו ספק מתי נולד התינוק, אם קודם השקיעה או בבין השמשות, גם כן מלין אותו ביום שני שלאחריו. ובכל אופן שיש לו ספק במקרה כגון זה יעשה שאלת חכם.

דצמבר 04

שאלה. אימתי הוא זמן מצות ברית מילה?

תשובה. זמן מצות מילה הוא ביום השמיני ללידת התינוק, שנאמר: "ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר", וכן נאמר: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו". וכל שהוא יום שמיני ללידתו מלים אותו, ואפילו אם לא עברו עדיין שבעה ימים מעת לעת משעה שנולד. כלומר, תינוק שנולד ביום ראשון סמוך לשקיעת החמה, מלין אותו ביום ראשון הבא, ואפילו מיד עם נץ החמה, אף על פי שלא עברו שבעה ימים מלאים מעת הלידה, שהרי נולד סמוך לשקיעה, אלא יכולים למולו בבקר מיד.
ואם לא מל התינוק ביום השמיני, ודחה הברית ליום תשיעי ועשירי וכו', ביטל מצות עשה, וכתב הרמב"ם: שהאדם כשעבר ולא מל את בנו וחס עליו ביום השמיני, עבר על מצות עשה גדולה וחמורה, כי אין בכל המצוות כמוה, ולא יתכן לו לעולם לשלם זאת המצוה.

דצמבר 03

שאלה. כבר הזכרנו שמצות המילה מוטלת על האב, והשאלה נשאלת, מה יעשה האב אם אינו יודע למול?

תשובה. אב שאינו יודע למול, ימנה את המוהל שליח, ויאמר למוהל קודם המילה: "הריני ממנה אותך שליח למול את בני", כי הלכה היא "שלוחו של אדם כמותו", ויחשב לו כאילו מל אותו בעצמו. אבל אם יודע האב למול, ודאי שהמצוה מוטלת עליו יותר מאשר על ידי מוהל אחר, וכבר אמרו רבותינו ז"ל במסכת קידושין (דף מא ע"א): "מצוה בו יותר מבשלוחו".

ההלכה נכתבה ע"י עדיאל יזדי, מוהל מוסמך ע"י הרבנות הראשית לישראל – רישיון משרד הבריאות מספר 758.

דצמבר 02

שאלה. אם האב אינו יכול למול את בנו, כגון שנפטר, או שהוא חולה, או שוהה בחו"ל, כיצד יש לנהוג?

תשובה. אם האב אינו יכול למול את בנו מכל סיבה שהיא, מצוה זו מוטלת על בית הדין או על הרב המקומי לדאוג למול תינוק זה, שנאמר: "וערל זכר אשר לא ימול ונכרתה".
וכתב הרמב"ם בפירוש המשניות: וכל מי שיראה זה הילוד הערל ולא ימול אותו, עובר על מצות עשה עד שימול אותו כאילו היה בנו, וכשיגדל הילד ויגיע לזמן חיוב המצוות [ועדיין לא מל], נפטר כל אדם ממילתו והתחייב הוא למול את עצמו מיד. וכל זמן שלא ימול עצמו עובר בעשה עד שימול, וכשימול אפילו באחרית ימיו אז עשה המצוה וסר ממנו העון. ואם מת והוא ערל, אז יהיה מחוייב כרת הנזכר בתורה.
ואם יש סבא לתינוק זה ואביו נפטר, יש אומרים שהמצוה מוטלת על הסבא, שבני בנים הרי הם כבנים.

ההלכה נכתבה ע"י עדיאל יזדי, מוהל מוסמך ע"י הרבנות הראשית לישראל – רישיון משרד הבריאות מספר 758.