הלכות – הקדמה להלכות לשון הרע

" מי האיש החפץ חיים? אוהב ימים לראות טוב? נצור לשונך מרע " (תהילים יד' , יג' ).

מודיע לנו דוד המלך ע"ה בתהילים שהאיש החפץ בחיים (לעולם הבא) ואוהב ימים לראות טוב (בעולם הזה) בוודאי צריך לשמור על לשונו מלדבר לשון הרע, רכילות וכדו' .
-כידוע לשון הרע זהו אחד הנושאים היותר מורכבים מבחינת ריבוי ההלכות שבו ובכלל מבחינת התימרון שאנו צריכים במהלך חיינו לעשות על מנת להימנע מדיבורי לשון הרע או משמיעתם. ולכן לא פוסט זה ולא כל הפוסטים שירשמו באתר על הנושא הנ"ל יקיפו את כולו, ועל מנת להבין את הלכות לשון הרע על בוריים יש לפנות לספרות המתאימה בהלכה ולקבוע שיעור קבוע (מומלץ יומי) ללימוד ההלכות הללו.

הקדמה להלכות לשון הרע :
כאשר אנו מתבוננים בתוצאות דיבורינו, אנו נוכחים לדעת שהם אלו -יותר מכל תכונה אנושית אחרת- המגדירים את אישיותנו.
מה שאנו אומרים והאופן שבו נאמרים דברינו, עונים על השאלה "מי אנו?" אדם נרגז לדוג' יזוהה על פי ביטויי כעס (כמובן שעוד דברים יכולים להעיד על כעס אך הדיבור יותר מכל). מאידך אדם נעים ומתחשב מזוהה על פי דבריו הנעימים והמתחשבים.

על פי המהר"ל, ברא ה' את הלשון כך שהיא תשקף את תפקידה, דהיינו חשיפת העצמיות הנסתרת- מחשבותיו של האדם, רעיונותיו ואישיותו. ולכן היא לרוב אינה נראית אך היא נשמעת. באמצעות המילים הלשון לוקחת את פנימיותו של האדם ומעלה אותם אל פני השטח.
המילים מגלות את צלם האלוקים שבאדם או מאפילות עליו, משפיעות על חיינו בכל התחומים, משפיעות על הערכת האדם על עצמו ועל הערכת הסביבה אליו, המילים הם ראי לנשמת האדם, המילים מעצבות את השקפת עולמם של הילדים שהם כמובן הדור של מחר וכו'.

– חשוב מאוד לדעת שהלשון יכולה להיות חיובית ביותר אך גם הנזק שהיא יכולה לגרום לאדם ולסובבים אותו הוא נוראי אם לא יידע האדם להשתמש בתבונה בכלי הזה.

לטובה– מילים טובות ונעימות מעידות על ענוה, רצון להימנע ממריבות, הכרת צלם האדם שבזולת, טוב ואהבת ישראל, דיבור נכון באופן אוטומטי משפר לחלוטין את חיי האדם והסובבים אותו, דברי עידוד יכולים להפיג יאוש אפילו הקשה ביותר, הפה בשימוש נכון יכול לאפשר לאדם להאציל את הקדושה האלוקית מן השמים לארץ ועוד המון טובות.

לרעה– משום שלכח הדיבור יש כח עצום, כח שעולמות תלויים בו, שימוש לא נכון בו בראש ובראשונה מרחיק את האדם מבוראו משום ששום אב אינו יכול ליצור קשר קרוב ואוהב עם מי שמפגין בוז וזלזול כלפי ילדיו, דיבור לא נכון יכול לגרום לאדם לאבד את מקום עבודתו, להרוס חיי נישואין, ליצור מחלוקות בין ידידים, פגיעה במוניטין ועוד רעות רבות שיכלה הזמן ולא נספיק לכתוב את כולם. מבחינת היהדות לשון הרע זה מה שהחריב את בית המקדש השני (שנאת חינם הנובעת ממילים כמובן), לשון הרע גורם פירוד לעם ישראל, מילים לא נכונות הם גורם לאיבוד זכויות התורה והמצוות של האדם וכו'.

– על פי הנ"ל אפשר להבין שיש ללמוד איך להשתמש בכח הדיבור שלנו ולא להיות כעיוורים באפילה בתחום שהוא אולי הכי משפיע על חיינו מכל הבחינות.

-הלכות שמירת הלשון הן הכוונתיו המעשיות של הקב"ה ( בורא העולם אשר הוא ברא והוא המדריך ) כיצד להשתמש ביכולת המגדירה את מהותנו. הן מורות לנו כיצד להביט על זולתנו, כיצד לדבר אל האחרים ועליהם.

בפוסט זה נציג את ההקדמה לאיסור לשון הרע ולאיסור רכילות :

איסור לשון הרע , הגדרה :
הגדרת לשון הרע היא דיבור בגנותו של אדם או דיבור העלול לגרום נזק לזולת. ( ברור ששניהם יחד גם הם לשון הרע גמור ).
-אם דיבר אדם בגנות חבירו, הרי זה בגדר לשון הרע, אף אם ברור שלא ייגרם נזק על ידי כך לחברו. עצם העיסוק בחסרונותיו של הזולת הוא איסור בפני עצמו.
-סיפור דבר העלול לגרום נזק למישהו – ויהי זה מבחינה כספית, גופנית, נפשית או כל נזק אחר- הוא לשון הרע, גם אם הדברים הנאמרים אינם שליליים.

איסור רכילות, הגדרה :
הפסוק "לא תלך רכיל בעמך" (ויקרא, יט', טז') אוסר את כל אופני לשון הרע, אך המושג "רכיל" מתייחס במיוחד לרכילות שהיא סיפור דברים המרבים שנאה בקרב יהודים. בעוד לשון הרע שיש בו דברי גנאי יכול לגרום למדובר כי יתבזה בעיני אחרים, יכולה הרכילות להזיק ליחסים שבין המדובר לבין אחיו היהודים.
אסור לספר למישהו שפלוני עשה משהו כדי להזיק לו ; דיבר עליו לשון הרע ; אינו מחבב אותו או אינו מעריך אותו, היות ורבים הסיכויים שדברים כאלו יעוררו בלב השומע רגש שלילי כלפי פלוני.

חשוב לציין : שתי ההגדרות הנ"ל הן הגדרות כלליות ומהם נגזרות עוד הלכות רבות בשני הנושאים הללו. כמובן שיש גם היתרים לדיבורים הנ"ל במצבים מסויימים שמוגדרים כתועלת אך גם הם תלויים בתנאים רבים. ושוב נציין כמו שציינו לעיל שמומלץ ביותר להתעמק בנושא הזה ולקבוע שיעורים קבועים לעניין שבלעדיו אף יהודי לא יוכל להתחיל את דרכו בעבודת ה' כמו שצריך ולהגיע לשלמות שלו בעבודת ה'.

הנ"ל נכתב על פי ספר החפץ חיים, השיעור היומי. ( על יסוד ספר חפץ חיים וספר שמירת הלשון של מרן החפץ חיים, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין זצוק"ל ).

שבוע טוב לכל עם ישראל ושנזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו.
 

הלכות תשובה

לאחר שרבים מן הפוסטים באתר זה מדברים על חזרה בתשובה החלטנו להציג את עיקרי הלכות התשובה , כדי שאדם שהבין שהוא צריך לחזור בתשובה ידע איך לעשות זאת בדרך הנכונה. ההלכות הבאות נלקחו מקיצור שולחן-ערוך, מקור חיים, פרק קד ( הרב חיים דוד הלוי ) ונשתדל להביא כאן את עיקרי ההלכות:

א. ווידוי – כל המצוות שבתורה, בין מצוות העשה ובין מצוות הלא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן במזיד או בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו הוא חייב להתוודות לפני האל ב"ה. ווידוי זוהי מצוות עשה מן התורה. עיקר נוסח הווידוי הוא : "אנא השם חטאתי עויתי ופשעתי לפניך ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה" . כמובן שכל המרבה להתודות ולהאריך בענין זה הרי זה משובח.

ב. בימינו (כשאין בית המקדש ) התשובה מכפרת על כל העבירות. אפילו היה אדם רשע כל ימיו ועשה תשובה בסופו אין מזכירים לו שום דבר מרשעו. ויום הכיפורים מכפר לשבים בתשובה. ( אך ראה סעיף ו' ).

ג. איזו היא תשובה גמורה ? זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה ( לא מיראה ולא מכישלון כח ). דוגמא : אדם שבא על אישה בעבירה, ולאחר זמן נתיחד עמה שוב והוא עדיין אוהבה וגופו באותו כח כשהיה והוא באותו מקום אך הוא פורש ממנה ולא עובר על העבירה שוב – נקרא בעל תשובה גמור . אך אם אדם שב בימי זקנותו התשובה איננה תשובה מעולה אך היא מועילה ובעל תשובה הוא כמו שציינו לעיל.

ד. ומה היא התשובה ?
– החוטא צריך לעזוב את החטא ולהסיר אותו ממחשבתו.
– החוטא צריך לגמור בליבו שהוא לא יעשה את המעשה עוד. ("יעזוב רשע דרכו" )
-החוטא צריך להתנחם ( להצטער ולהתחרט ) על שעבר את העבירה ( "אחרי שובי נחמתי" )
– צריך החוטא להתוודות בשפתיו ( כמו שנאמר לעיל בסעיף א' ) ולומר את העניינים שגמר בליבו.
אך כל המתוודה וגומר בליבו ולא עוזב את החטא דומה ל"טובל ושורץ בידו" שחייב לזרוק השרץ כדי שטבילתו תועיל לו.

ו. התשובה ויום הכיפורים מכפרים על עבירות שבין אדם למקום (כגון אכילת מאכלות אסורים,בעילה אסורה,אי הנחת תפילין וכו' )
אך עבירות שבין אדם לחבירו (החובל לחבירו, מקללו, גוזלו וכו' ) אינו נמחל לו החטא לעולם עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב וירצהו.
לדוגמא אדם שגזל מחבירו ממון חייב להחזיר לחברו את הממון ולפייסו במילים עד שימחל לו.
בשעה שמבקש החוטא מהחבר מחילה צריך החבר להיות מוחל בלב שלם ונפש חפצה ויזהר שלא ליקום ולא ליטור.  
אם החבר לא רוצה למחול לחוטא צריך להביא לו שלושה בני אדם שיפצירו בו, עדיין לא מחל מביא לו שוב פעם ועוד פעם. אחרי שלוש פעמים צריך להניח לו וללכת וזה שלא מחל הוא החוטא. אך אם חטא כלפי רבו ימשיך לבקש מחילה אם צריך גם אלף פעמים עד שימחל לו.

ז.אם מת החבר לפני שהספיק החוטא לבקש ממנו מחילה מביא החוטא עשרה בני אדם ומעמידם על קברו ויאמר בפניהם " חטאתי לה' אלוקי ישראל ולפלוני זה שכך וכך עשיתי לו ". אם היה חייב לו ממון יחזיר את הממון ( הגזול לדוגמא ) ליורשיו. אם לא היה יודע לו יורשים יניח את הממון בבית דין.

ח. כשם שאדם שב מעבירות על מצוות עשה ועל מצוות לא תעשה כך הוא צריך לחזור בתשובה מדעות רעות שיש לו, מן הכעס, מן האיבה, מן הקנאה, ההתול, מרדיפת המאכלות וכיוצא בזה. מן הכל צריך לחזור בתשובה.

ט. בעשרת ימי תשובה ( עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים ) התשובה יפה ביותר ומתקבלת היא מיד. ביום הכיפורים חייבים הכל לעשות תשובה ולהתוודות. ( גם לפני ראש השנה עצמו בחודש אלול יש עניין גדול לעשות תשובה משום שיום ראש השנה הוא יום הדין וביום זה שוקלים עוונותיו וזכויותיו של כל אחד מבאי עולם והתשובה מאוד מועילה בכדי להחתם כבר בראש השנה לחיים ).

לסיכום, גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה ומקרבת אדם שאמש היה שנאוי, משוקץ מרוחק ומתועב לפני המקום והיום הוא אהוב נחמד קרוב וידיד ומודבק בשכינה שנאמר :" ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום " . ותמיד יזכור אדם שיפה שעה אחת קודם ובמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים !