חגים ומועדים | שמע ישראל
ספטמבר 16

תקופת הסליחות בציבור הספרדי היא 40 יום, החל מראש חודש אלול, אולם ידוע לכל כי ישנם רק עשרת ימי תשובה, אם כך, למה מנהג הסליחות הוא 40 יום?

אדם אחד רכב על סוס במדבר, באמצע הדרך ראה אדם קטוע רגליים, לא עלינו, האדם ריחם על האיש והביא לו דינר זהב.
קטוע הרגליים הודה לאיש אך אמר לו, תראה, אני באמצע המדבר, לא יעזור לי פה הדינר שלך, אולי תקח אותי לעיר?
הסכים האיש והרכיב אותו על הסוס מאחורה, ביקש ממנו הקיטע שיושיב אותו מקדימה ולא מרחוה משום שקשה לו.
הסכים האיש והושיב אותו מקדימה.
באמצע הדרך אמר הקיטע לאדם, קשה לי כשאתה תופס במושכות, אולי תתן לי את המושכות?
היסס האיש אך גם לזה הסכים, כל הדרך הודה הקיטע לאדם על כך שהועיל בטובו להרכיב אותו.
כשהגיעו לעיר, למקום הומה אדם אמר הקיטע לאיש, תרד בבקשה מהסוס שלי, האדם היה המום, הרי הסוס שלו, מה פתאום הוא מבקש ממנו לרדת?
ראה הקיטע שהאיש לא מוכן לרדת והתחיל לצעוק, תראו מה עושה לי הרשע הזה, מנסה לגנוב לי את הסוס.
כל העיר כעסו מאוד, איך מעז אדם לעשות כך לאדם מסכן קטוע רגליים?
לבסוף ירד האדם מהסוס ותבע את הקיטע לדין.
כשהגיעו לפני שופט סיפר כל אחד את הצד שלו, השופט הבין שהאדם צודק אך אמר לו, אני מצטער, אני מאמין לך שאתה צודק אבל הקיטע אחז במושכות, הראיות בעדו.

מה אנו למדים מהמשל הזה?
אם אנו נכנס לתקופת עשרת ימי תשובה שהיצר הרע אוחז במושכות, בין דין של מעלה יוכל להגיד לנו, רבותי, אנו מאמינים לכם שעשיתם תשובה, אך הראיות נגדכם, יצר הרע אוחז במושכות!
לכן ישנם 40 יום, בימים אלו אנו צריכים להחזיר את המושכות לידיים שלנו על מנת שנוכל להכנס כולם לעשרת ימי תשובה כשאנו נקיים וכשהמושכות בידיים שלנו.

 מי יתן ונכתב אנחנו וכל עם ישראל בספר חיים טובים ושלום ואמרו אמן.

ספטמבר 11

ביום הראשון של ראש השנה ,יום הדין הגדול, נקרא ביום טוב ראשון בעז"ה "וה' פקד את שרה..".
לכאורה נראה שאין שום קשר הגיוני בין מהות היום לבין פקידת שרה בבן. הרי זהו יום הדין וחג שניתן לנו מהתורה,
היינו צריכים לקרוא לכאורה מענייני דיומא (היום), אך משום מה אנו קוראים ומזכירים את פקידת שרה בבן.

הגמרא במסכת ראש השנה בדף י"א עמוד א וכן בתחילת עמוד ב' מונה מספר דברים שקרו בראש השנה כגון : יציאת יוסף מבית
האסורים, ביטול העבודה מעל אבותינו במצרים, פקידת רחל וחנה (גזירת הריון) וכן פקידת שרה.
אז הנה לכאורה הקשר בין ראש השנה לבין פקידת שרה, זה קרה באותו היום ולכן אנו מזכירים זאת.
אך זהו קשר יחסית חלש כי לכאורה קרו עוד דברים בראש השנה כמו שציינו ולמה שלא נקרא עליהם, ובכל זאת
גם אם המקרה קרה בראש השנה זה לא מחייב להזכירו בקריאת התורה.
ובכן מהו הקשר האמיתי ?

בשביל הסבר הקשר נצטרך להקדים ולהגיד כמה דברים:

א. אומרת הגמרא : הרהורי עבירה קשים מעבירה. הפירוש הפשוט הוא שהרהורים על עבירה מסוימת  
הם קשים אפילו מהעבירה עצמה ( מהמעשה עצמו ). אך אומר החוזה מלובלין כמדומני שיש פירוש יותר עמוק :
כשאדם עושה עבירה המעשה עצמו זה חטא אך מה שיותר קשה מכך לאדם עצמו זה ההירהורים שבאים לו לאחר מכן :
" הרהורי עבירה " – ההרהורים שבאים לאחר העבירה "קשים מעבירה".
אחת התחבולות הכי מסוכנות וקשות של היצר הרע היא כמובן הייאוש. אם היצר מצליח לייאש את האדם הוא כמעט ובטוח מנצח אותו.
אדם תמיד מחליט לחזור בתשובה ותמיד יש לו נפילות , הוא לוקח על עצמו להתחזק במשהו ונופל. ולאחר כמה פעמים שזה חוזר על עצמו הוא מתחיל להתייאש ולחשוב על עצמו כצבוע כלפי ה'. "…כמה פעמים אני יכול לרמות את הקב"ה…" הוא חושב לעצמו.
וכך מצליח היצר הרע לגרום לאדם להמשיך לעבור עבירות.

ב. במקרה הפקידה של שרה עלינו לרענן קצת את הסיפור. כידוע כשהולידה שרה אימנו את יצחק אבינו היא הייתה בת 90 ואברהם אבינו
היה אז בן 100. זהו מקרה נדיר ביותר של הולדה. עוד יותר מדהים הוא ששרה כידוע הייתה עקרה , ולא עקרה רגילה : " ושרה עקרה אין לה ולד" , לכאורה למה צריך להגיד שהיא עקרה ושאין לה ולד , אם היא עקרה זה ברור שאין לה ולד , אלא אומר לך הכתוב שאפילו רחם אין לשרה אימנו, נקראת בלשון חז"ל אילונית . ובכל זאת בגיל 90! היא מצליחה ללדת.
מכל הסיפור הזה עולה שאלה מאוד עקרונית : אם הקב"ה רצה להביא לאברהם ולשרה ילד מדוע לחכות עד הגילאים הללו, היה מביא להם אותו בגיל צעיר יותר, או שבכלל למה שרה הייתה צריכה להיות עקרה ?
אחת הפיתרונות לשאלה זו הוא שהקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים. אך ננסה לתת פיתרון שיהיה קשור לעניינו.

כידוע זוג מסוים שהתחתן והוא לא מצליח להוליד ילדים אחרי כמה שנים מן הסתם הוא יהיה מיואש. אחרי 10 שנים יש כבר הלכות שמדברות על גירושין לא עליכם. ובכל זאת אם לא מתגרשים אז אחרי 15-20 שנה הזוג כבר במעט בטוח יאמץ איזה ילד וכבר יבין שלו ולה כבר אין סיכוי. במילים אחרות ייאוש טוטאלי.

עכשיו נסתכל על הדרך שבה נולד יצחק אבינו , אחרי 90 שנה שאין לשרה ילדים מגיע יצחק אבינו. הוא מגיע מהמקום שלכאורה היה בעל הייאוש הכי גדול שיכול להיות. 90 שנה ללא ילדים לא נראה לי שיש מישהו שלא היה מתייאש. ובכל זאת משם יצחק אבינו מגיע.

אומר לנו הקב"ה : בני אם אתם לא מאמינים לנס הזה ( שהוא בשבילנו נס כמובן, לקב"ה אין ניסים , הכל מאיתו יתברך: "מי שאמר לשמן שידלק יגיד לחומץ וידלק" (תענית) ) תצבטו את עצמכם. אתם אילו הצאצאים של הנס הזה, כל המהות שלכם היא נס אחד גמור.
אתם, בני ישראל , באתם מהמקום שלכאורה הוא הכי ייאוש שקיים. ובכל זאת אתם קיימים.
אז לעולם אל תתיאשו כשאתם עושים תשובה לפני כי אני ארך אפים ויכול לחכות לתשובה שלכם גם 80 שנה.

כל המהות שלנו, עצם הקיום שלנו הוא נס ובא מהמקום שהוא הכי מייאש לכאורה אז אל לנו לוותר ואפילו בראש השנה שזהו יום המשפט,אל יגיד אדם : "איך אחזור בתשובה ,כל חיי אני מרמה את הקב"ה אני לא יכול להמשיך " אלא יחזור בתשובה ולכן אנו קוראים את "וה' פקד את שרה" שנזכור תמיד ונדע ש :
" אין ייאוש בעולם כלל ! ".

אוגוסט 31

השבת הכריזו בבית הכנסת שהנה חודש אלול מגיע וכבר היה אפשר להרגיש את המתח באוויר.
החודש שבו הקב"ה יורד את שבעת הרקיעים לפני יום הדין הגדול- ראש השנה , ומחכה לשמוע את החזרה בתשובה.
חודש אלול הידוע כראשי התבות של : " א-ני ל-דודי ו-דודי ל-י " ( המילה דודי בשיר השירים מייצגת את הקב"ה ).
*אפשר להבחין שסופי המילים הנ"ל הם ארבע פעמים י' השוות בגימטריה 40- רמז ל40 הימים עד יום הכיפורים, יום 
חתימת גזר הדין.

חודש אלול זוהי אחת המתנות הכי גדולות שהקב"ה יכל להביא לנו. חודש אחד שבו אפשר לכפר על כל אחד עשר החודשים שקדמו ע"י חזרה בתשובה וריבוי תפילות. מידת הרחמים של הקב"ה נגלית פה במלוא עוצמתה. רמז לכך הוא המזל של חודש אלול, מזל בתולה. אומרת הגמרא שלאחר האירוסין התבולה מחכה 12 חודש עד שמגיעה לקידושין ונכנסת לרשות החתן, כך גם חודש אלול שמזלו בתולה מכפר על שנים עשר (כולל עצמו ) החודשים שקדמו לו. גע של תשובה יכול לעשות את כל ההבדל. אך חס וחלילה אם אדם אינו עושה את המעשה הרצוי אלול יכול להתהפך לו ל- " א-וי ל-ו ו-אוי ל-נפשו ". נסביר, בגמרא מסכת גיטין מדף נ"ה וכמה דפים אחריו מתואר חורבן הבית.
מסופר שם שאחרי שרבן יוחנן בן זכאי בעזרת אבא סיקר הצליח לצאת מהחומות ולהיפגש עם שר צבא הרומאים- אפסיאנוס הוא קרא לו מלך. אפיסאנוס אמר לריב"ז שצריך להרוג אותו משתי סיבות : האחת : אספיסאנוס איננו מלך אלא שר צבא וזה ביזיון למלכות ולו לקרוא לו כך, השנייה: אמר אספיסאנוס לריב"ז : "אם אני מלך , למה לא באת אליי עד עכשיו ?! " . לא נרחיב במעשה שקרה לאחר מכן אבל ניקח מהמעשה את מה שאמר אספיסאנוס לריב"ז ונקשר אותו אלינו. כשנגיע בראש השנה לפני הקב"ה ונבקש סליחה ושיכתבנו לחיים טובים וכו' איך נוכל לקרוא לו מלך ( אחד המוטיבים המרכזיים בתפילות ראש השנה ) אם לא הגענו אליו עד עכשיו כשכל חודש אלול הוא מחכה לנו : "אם אני מלך , למה לא באת אליי עד עכשיו ?!" . אינני מתכוון שאם לא חזרת בתשובה באלול אז לא צריך ללכת בראש השנה לביהכ"נ (תמיד טוב להתוודות אפילו ברגע האחרון ) אבל : "יפה שעה אחת קודם".

לאחר שהבנו שצריך לחזור בתשובה באלול , נשאל את עצמינו אבך איך? כל השנה שלי גושה בעבירות איך אוכל לכפר עליהם בכל כך מעט זמן ?!
רמז לפיתרון יש לנו בפסוק : "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" . אדם חושב הרבה בליבו , איך אצליח , ועצת ה' היא תקום.
עצת זה ראשי תבות של עבודה שבלב (תפילה), צדקה , תלמוד תורה . אילו שלושת הדברים שיכולים לכפר על הכל ועל כך נרחיב בעז"ה בפוסט הבא.